כל תלמיד לאסטרולוגיה מגלה מהר מאוד שיש לו אפשרות לבחור בין שיטות בתים שונות ביצירת מפות הלידה, והנושא הזה מבלבל רבים שלא מבינים איזו שיטה היא זו שקובעת, או למה יש כל כך הרבה שיטות שונות. מטרת הבתים היא שילוב של התנועה השנתית של כדור הארץ מסביב לשמש, שמסומלת על ידי גלגל המזלות עם התנועה היומית הנראית לעין של זריחת השמש במזרח, ותנועתה האיטית לרום השמיים בצהריים, ומשם לכיוון מערב ולשקיעתה, ומעברה הבלתי נראה לעין במהלך הלילה עד לזריחתה במזרח ביום החדש. כל שיטות הבתים נשענות על כמה מעגלים מוגדרים אסטרונומיים והם: האופק, המרידיאן, האופק השמיימי, קו המשווה השמיימי, והאקליפטיק. ( horizon, meridian, prime vertical, celestial equator, ecliptic)

נתחיל בהגדרות לקואורדינטות האסטרונומיות הבאות: מעגלי השמיים

הנקודה במרכז הדיאגרמה מציינת אתכם, הנולדים והחיים בכדור הארץ.

מסביב לכם נמצא האופק שהוא המעגל שאותו רואים למולכם, מכל הכיוונים.

מהמקום בו אתם נמצאים אתם יכולים לכוון את המצפן ולגלות את הצפון, הדרום, המזרח והמערב, הממוקמים על האופק ביחס למיקום שלכם. 

הנקודה בשמיים שנמצאת בדיוק מעליכם נקראת הזנית.

המעגל שיוצא מהצפון שלכם אל הדרום שלכם דרך נקודת הזניט נקרא מרידיאן.

המעגל הגדול היוצא מהמזרח דרך הזניט אל המערב נקרא האופק השמיימי. (זהו קו האופק במפה אסטרולוגית כשהנקודה המזרחית היא האופק (תחילתו של בית 1), והנקודה המערבית היא האופק היורד (תחילת בית 7).

כל המעגלים לעיל: מרידיאן, אופק שמיימי ואופק נקבעים על פי המיקום הגיאוגרפים שבו אתם נמצאים.

מעגל שמיימי נוסף, נשאר קבוע בשמיים ואינו תלוי במיקום שלכם על כדור הארץ, זהו קו המשווה השמיימי. קו המשווה השמיימי מקביל לקו המשווה בהטלה ממרכז כדור הארץ אל השמיים.

הקוטב הצפוני השמיימי ממוקם קרוב לכוכב פולאריס (כוכב הצפון). הוא ממוקם על המרידיאן במרחק של 90 מעלות מהמקום בו המרידיאן חוצה את קו המשווה השמיימי. 

כדור הארץ מסתובב סביב צירו וכך נדמה שהכוכבים נעים לאורך קוי רוחב המתכנסים בקוטב הצפוני השמיימי.

לקריאה נוספת על מערכת הקואורדינטות המשוונית

לדיאגרמה העליונה עלינו להוסיף עוד מעגל חשוב אחד: 

אקליפטיק - מישור המילקה

כדור הארץ מקיף את השמש על פני מה שנקרא מישור המילקה (האקליפטיק). קו המשווה השמיימי אינו מקביל לאקליפטיק, מאחר וציר כדור הארץ משופע, בעל נטייה של  ½ 23 מעלות מהכיוון האנכי לאקליפטיק. אי ההתאמה הזו היא זו שיוצרת את עונות השנה שלנו. בחורף, השמש רחוקה מלהיות ישירות מעלינו ולכן הימים קצרים יותר. כך, הוספנו את האקליפטיק לדיאגרמה. האקליפטיק נמצא במרכז מה שנקרא גלגל המזלות או הזודיאק שמהווה את הרקע לכוכבי הלכת, מאחר ורוב הפלנטות במערכת השמש, כולל כדור הארץ חגים באותו המישור (מישור המילקה). המסלולים בהם הם חגים, נמצאים בנטייה אלו לאלו. האקליפטיק הוא המעגל עליו נראית התנועה של השמש על פני השמיים מיום ליום ומחודש לחודש על פני השנה (שנה היא סיבוב אחד של השמש סביב המעגל האקליפטיק). שיטות בתים אסטרולוגיה   כל שיטות הבתים בעצם מכוונות לחלוקה של האקליפטיק ל-12 חלקים שמייצגים את הבתים, או את התנועה היומית, בנוסף לחלוקה הקיימת כבר ל-12 מזלות. לפי המקורות שיטת הבתים הראשונה כנראה היתה:

Whole House sign – שיטת המזלות השלמים:

הכוונה כאן היא שלא משנה מהי שעת הלידה המדוייקת, נקודת האופק מתחילה בתחילת המזל העולה, וכך שכל הבית הראשון שווה לאותו מזל ושאר הבתים ממשיכים על פי סדרם.

עם התפתחות האסטרולוגיה ההורוסקופית ומתן החשיבות לנקודת ההורוסקופ, התפתחה השיטה שעד היום היא אחת מהשיטות המובילות.  המילה הורוסקופ מגיעה מיוונית והפירוש המילולי שלה הוא נקודה בזמן. נקודת ההורוסקופ, או האופק העולה נחשבה על ידי הקדמונים, וגם כיום כנקודה החשובה ביותר בהורוסקופ והיא מקבלת פרשנות מיוחדת.

Equal Houses – בתים שווים:

בשיטת הבתים השווים מחשבים את נקודת ההורוסקופ, וממנה פשוט נותנים שלושים מעלות לכל בית, כך שאם למשל נקודת האופק היא ב-23 אריה, כל הבתים יפתחו במעלה ה-23 לפי סדר גלגל המזלות.

שתי השיטות האלו מתבססות על חלוקה שלוקחת בחשבון את האקליפטיק בלבד, ולא מוסיפות את השינויים שמתרחשים עם שינויים גיאוגרפיים, במיוחד בנקודת הרום שמיים, או MC, או הזניט. השיטות הבאות התפתחו כדי להוסיף את נקודת ה-MC או המרידיאן כנתון למפות הלידה, כך שהוא תמיד ייצג את הקאספ של בית 10, הבתים נוצרים על ידי חלוקתם של הרביעים לשלושה חלקים שווים. הרביעים נוצרים מחלוקה לארבע את כיפת השמייםף מהאופק ועד ל-MC, מה-MC ועד לאופק היורד, ובהתאמה לחלק השמיים שנמצא מתחתינו,

 פורפירי – Porphyry :

בשיטה הזו מחלקים את הרביע לשלושה חלקים שווים על פני האקליפטיק.

קמפנוס – Campanus

בשיטה הזו מחלקים את הרביע לשלושה חלקים שווים על פני קו האופק השמיימי.

קמפנוס

רג'ימונטנוס – Regiomontanus

בשיטה הזו מחלקים את הרביע לשלושה חלקים שווים על פני קו המשווה השמיימי.

קמפנוס

במקביל לאלו התפתחו שיטות נוספות שגם הן מחלקות אותו הרביע לשלושה חלקים שווים, אבל הן מחלקות לפי זמן, ולא לפי המעגלים האסטרונומיים. את הזמן שלוקח לגרם שמיימי להגיע מנקודה אחת (במקרה שלנו האופק) לנקודה אחרת (ה-MC), מחלקים לשלושה חלקים שווים ומקצים לכל בית את התרגום של הזמן למעלות אקליפטיות (גלגל המזלות). כאן אנו מוסיפים את הקואורדינאטות הבאות: Declination – נטייה: המרחק של נקודה מקו המשווה השמיימי צפונה או דרומה והיא מקבילה לקווי האורך Right Ascention – עליה ישרה: כאן מודדים את הזווית בין הנקודה עצמה לקו המשווה, או בפועל כמה זמן לוקח לנקודה לזרוח. עליה ישרה נמדדת בשעות ודקות לפי השעון היומי.

אלקביטיוס – Alcabitius

בשיטה הזו מחלקים את הזמן שלוקח לנקודה (נמדד בעליה ישרה) לעבור את הרביע (מהאופק לרום שמיים9 לשלושה חלקים שווים, ואת אלו מחשבים במעלות ומטילים על גלגל המזלות בקווים שיוצאים מהקוטב הצפוני השמיימי.

פלסידיוס – Placidius

בשיטה הזו מחלקים את הרביע לפי הנטייה שלו declination)), מחשבים את הזמן שלוקח לכל גרם שמיימי לעבור ברביע, את התוצאה בזמן מחלקים לשלושה חלקים שווים שאותם משליכים על האקליפטיק. מתוך כך נוצרים בתים מאוד לא שווים באזורים גיאוגרפיים הקרובים לקטבים, ככל שהנטייה היא גבוהה יותר התרגום של מעלות הזמן על האקליפטיק מקבל ייצוג שבו חלק מהבתים הם גדולים מאוד וכוללים עד ארבעה או חמישה מזלות, ומזלות יכולים להתפרש על פני שלושה או ארבעה בתים.  זה מאחר ובחורף הזמן בין הזריחה לרום שמיים יכול להיות בסה"כ שעתיים, ולחילופין בקיץ  יכול להגיע גם ל-8 שעות.

קוך – Koch

השיטה הזו גם מחלקת את הרביע שנוצר מהמעגל שנמדד כקו הנטייה לקו המשווה השמיימי, מהמקום בו הוא פוגש את האופק ועד למקום בו הוא פוגש את ה-MC. כאן מחלקים את העליה הישרה (right ascension) לשלושה חלקים שווים וכך מודדים את הבתים. השיטה הזו לא יכולה לפעול מעל °66', מאחר והיכן שמעגל הנטייה לא פוגש את האקליפטיק היכן שאמורה להיות ההפרדה בין בית 10 ל-11 (יש תשעים מעלות בין קו המשווה לקוטב). כמו בתמונה להלן:

קוך

ישנן כמובן שיטות בתים נוספות המחלקות את הרביעים לשלושה, או כל האקליפטיק ל-12. לאורך ההיסטוריה היו שיטות בתים שונות פופולאריות לאורך התקופות, ויש הטוענים שהפופולאריות של כל שיטה היתה קשרה בעיקר לזמינות של טבלאות הבתים שלה לאלו שעסקו באסטרולוגיה, ושיטות בתים שלא פורסמו להם טבלאות הבתים נשכחו. רק בשנים האחרונות עם זמינותן של תוכנות אסטרולוגיות המאפשרות לכל אסטרולוג ליצור את שיטות הבתים השונות בקלות רבה, ללא צורך בחישובים או בטבלאות בתים, נארך דיון מקיף בשאלה מהי שיטת הבתים העדיפה, נכון לרגע זה עדייו אין הסכמה על הנושא הזה.

* הדיאגרמות נוצרו על ידי: www.quadibloc.com

8 תגובות

  1. היי מעיין,
    שאלה די חשובה.
    אם נולדתי באפריל 1998 בשעה 15:30 בזמן שהיה בישראל שעון קיץ.
    מה מזל האופק שלי?
    האם תמיד מחסירים שעה כשאדם נולד בזמן שעון קיץ?
    אשמח לתשובה,
    תודה!

    1. הי,
      בישראל לאורך שנים לא היה שעון קיץ קבוע ולכן כדאי לבדוק ספציפית לכל שנה בדיוק באיזה יום התחלף השעון. בזמן שעון חורף אנחנו בGMT-2, ובזמן שעון קיץ זה אכן GMT-3. למיטב ידיעתי בספר ובאתר של טלילה סטן יש רשימות של תאריכי שעון קיץ בישראל.
      באופן אישי לך, התאריך כן משנה. האופק הוא כנראה או אריה או בתולה.
      אתר המפות astropro.co.il , כבר מחשב את שעוני הקיץ באופן אוטומטי.

  2. השאלה היא האם זה אופק בתולה או אריה? נולדתי בקיץ אפריל
    במשך שנתיים הייתי בטוחה שזה היה בתולה
    ועכשיו גיליתי שנולדתי בשעון קיץ (שעון קיץ נכנס ב1998ב- 19.3 לפי אתר הממשלה)
    אז זה אריה?

    מבקשת את דעתך המקצועית כמישהי שמבינה בנושא בצורה מעמיקה מאוד

    תודה!

  3. אז מה בעצם היא השיטה העדיפה לחישוב לאדם שלא עוסק באסטרולוגיה ומעוניין במפת לידה?
    תודה לך 🌈

    1. אני הולכת לפי פלסידוס.
      זו בעצם השיטה שאבן עזרא ממליץ עליה (למרות שבזמנו עוד לא קראו לה ככה).

      מעין

    1. עקרונית זה יהיה עקרב. אבל, תלוי ביום ובשעת הלידה ויותר מזה – במקום בו נולדת. לפעמים ישנם בתים גדולי עם יותר ממזל אחד, ואז זה יכול להיות גם קשת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.